על הקשר שבין נטילת אסטרוגן לסיכון לחלות בסרטן

כיום רוב הנשים שמקבלות תחליפים הורמונליים לאחר הפסקת המחזור החודשי, משתמשות בתרכובת המכילה אסטרוגן ופרוגסטרון. המחקר, שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת JAMA, לא הפריד בין נשים שנטלו אסטרוגן בלבד לבין אלו שנטלוהו ביחד עם פרוגסטרון, ומכאן יוצא כי איש אינו יודע האם נטילת אסטרוגן עם פרוגסטרון, כפי שרוב הנשים נוטלות כיום, מהווה גורם סיכון לסרטן השחלות.

בכל מקרה, ממצאי המחקר מעוררים שוב את הדילמה של נשים רבות האם ליטול תחליפים הורמונלים לאחר הפסקת המחזור החודשי, ואם כן , למשך כמה זמן. עורכת המחקר, ד"ר כרמן רודריגז, אמרה כי היא מבינה שהממצאים עלולים לעורר דאגה בקרב נשים בגילאים המבוגרים.
לנטילת אסטרוגן לאחר הפסקת המחזור החודשי יש יתרונות וחסרונות: ההורמון מוריד את הסיכון לירידה בצפיפות העצם ואוסטאופורוזיס ("בריחת סידן") ומונע גלי חום ועוד סימפטומים הקשורים להפסקת הווסת. ההנחה היא שנטילת אסטרוגן מורידה גם את הסיכון למחלות לב וסרטן המעי הגס בגיל המבוגר. עם זאת, אותו הורמון עצמו עלול להעלות את הסיכון לסרטן הרחם ובשימוש לאורך זמן גם את הסיכון לסרטן השד.

עד עתה לא היה ברור האם קיים קשר בין נטילת ההורמון לסרטן השחלות ולכן החל, במסגרת המחקר, מעקב אחר 211,581 נשים לאחר הפסקת הווסת משנת 1982 ואילך. עד שנת 1996, תשע מאות ארבעים וארבע מהנשים נפטרו מסרטן השחלות. או אז, נעשתה השוואה בין הנשים שקיבלו אסטרוגן לבין הנשים שלא קיבלו והתברר כי נשים שקיבלו אסטרוגן לזמן קצר לא הושפעו אך נשים שקיבלו את ההורמון לתקופה של מעל עשר שנים הכפילו את סיכוייהן למוות מסרטן השחלות. זאת, לעומת נשים שלא קיבלו מעולם תחליפים הורמונליים.

כדי לשים את ממצאי המחקר בפרופורציות הנכונות, ציינה רודריגז כי הסיכון למוות מסרטן השחלות הוא בשיעור של 43 פטירות על כל מאה אלף נשים מעל גיל שישים וחמש. לעומתו, הסיכון למוות ממחלת לב הוא 414 פטירות על כל מאה אלף נשים בגילאים אלו. כך שגם אם אסטרוגן מכפיל את הסיכוי למוות מסרטן פי שניים, הרי נשים רבות מוכנות ל"שלם" את מחיר הסיכון לחלות בסרטן תמורת הגנה מפני מחלות לב.

מומחים אחרים בתחום טוענים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת להוכיח אם אסטרוגן אכן גורם לסרטן השחלות, ואם כן, באיזה מינון ולמשך כמה זמן. גם את תפקיד התכשיר המשולב עם פרוגסטרון יש צורך להעריך שוב לעומק לאור הממצאים.