האם הרופאים מכירים את החולים?

(0)
לדרג

מחקר חדש מראה כי רופאים אשר אינם שמים לב למאפיינים סביבתיים של החולה, כגון השכלה ומצב סוציו אקונומי, עלולים להחליט על טיפול רפואי מוטעה

מאת: מערכת zap doctors

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון Annals of Internal Medicine ב-19 ביולי, עולה כי חוסר תשומת לב של רופאים לפרטי מידע כמו מצב כלכלי, צרכי תחבורה, השכלה או מטפלים זמינים לחולה, עלול להוביל לטעויות המסבכות טיפול רפואי.

לדברי החוקרים, טעויות אלו של רופאים מתרחשות כאשר אין תשומת לב מספקת לסביבת החולה, המהווה פרט הכרחי לטובת תכנון טיפול הולם. בניגוד לטעויות ביו-רפואיות, אשר אינן ספציפיות לחולה, טעויות בהקשר למאפיינים סוציו אקונומיים של החולה מייצגות כישלון במתן טיפול פרטני לחולה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך באיזו תכיפות ותחת אלו נסיבות רופאים בודקים דגלים אדומים בהקשר רפואי ופארא רפואי, ובאיזו מידה המידע שהשיגו תורם למניעת טעויות. מתוך 14 מרפאות שנכללו במחקר, 2 מרפאות היו אקדמיות, מרפאה אחת טיפלה באוכלוסיות מעוטות יכולת גם ללא ביטוח רפואי, 3 מרפאות טיפלו בותיקי מלחמה אמריקניים והיתר היו מרפאות קהילתיות של רופאי משפחה.
במשך שנתיים, שחקנים שפעלו לפי תסריט ביקרו 111 רופאים בכירים ברפואה פנימית והציגו אחד מארבעה מקרים. כל מקרה היה ללא כל סיבוך צפוי או שכלל דגל אדום פארא רפואי, רפואי או משני הסוגים תוך מתן רמזים לאורך הצגת האנמנזה. כאשר הרופאים שאלו על דגלים אדומים אלו, תגובות השחקנים הייתה שונה במידת החשיפה של הגורם הרפואי או הפרא רפואי אשר עשוי להעיב על מהלך טיפולם.

טיפול מוטעה ב-27% מהמקרים

מטרות המחקר הראשוניות היו הערכת היחס של ביקורים במרפאות בהם רופאים שאלו על משתנים פארא רפואיים ורפואיים כתגובה לרמזים או דגלים אדומים, והיחס של ביקורים בהם הרופאים קבעו תוכניות טיפול נטולות טעויות. 96 (86.5%) מן הרופאים השלימו את המחקר. מספר המפגשים הכולל בין רופא ומטופל במסגרת המחקר עמד על 399.

מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לדגלים אדומים רפואיים, רופאים נהגו להתעמק פחות בדגלים אדומים פארא רפואיים (63% לעומת 51%). על מנת להשיג תוכנית טיפולית נטולת טעויות, בדיקת מידע פארא רפואי או רפואי כתגובה לדגלים אדומים הייתה הכרחית אך לא מספקת. טיפול רפואי נטול טעויות ניתן ב- 73% מן המפגשים הפשוטים, 38% מן המפגשים שהיו מסובכים רפואית, 22% מן המפגשים שהיו מסובכים פארא רפואית, ו 9% מן המפגשים שהיו מסובכים עקב שני המרכיבים.

תכנון זמן במקרים מסובכים

מתוך 191 המפגשים שהיו מסובכים רפואית, הרופאים תכננו טיפול הולם ב-31% מן הזמן כאשר נעשה ניסיון של הבנת הבעיה הרפואית, ורק ב-6% מן הזמן כאשר לא נעשה ניסיון כזה. מתוך 185 המפגשים שהיו מסובכים פארא רפואית, הרופאים תכננו טיפול הולם ב-20% מן הזמן כאשר נעשה ניסיון להבין את הבעיה הפארא רפואית, ורק ב-3% מן הזמן כאשר לא נעשה ניסיון כזה.

החוקרים מסבירים כי חוסר תשומת לב למידע באשר לסביבת החולה ומצבו הסוציו אקונומי, כגון צרכי התחבורה שלו, מצבו הכלכלי או התמיכה שהוא מקבל, עלול להוביל לטעויות בהקשרים אלו, אשר אינן נמדדות נכון להווה בהערכת תפקודו של הרופא.
בנוסף, מתארים החוקרים מחקר שנערך בעבר ובו רפואה על בסיס ראיות הוגדרה כשימוש מצפוני, מפורש ושקול של הראיה הטובה ביותר הקיימת בעת קביעת החלטות טיפוליות פרטניות. לאור זאת, גישה מצפונית ושקולה דורשת מן הרופאים לחקור סממנים בעלי חשיבות קלינית בהקשר של כל חולה, אשר אינם בעלי משמעות רפואית גרידא, ולהתאים את הטיפול הרפואי על פי הם.

החלטות טיפוליות פרטניות

החוקרים מסיקים כי על אף שמעקב אחד היענותו של רופא להנחיות כמדד לאיכויותיו הינו ברור, קביעה האם רופא מבצע החלטות טיפוליות פרטניות על פי מאפייניו של כל חולה אינה כה ברורה. הרחבת ההערכה של תפקוד הרופא, כך שתכלול גם צדדים נוספים עלולה לחשוף בעיות משמעותיות. החוקרים מוסיפים כי בשלב זה נדרשות באופן בהול שיטות הפונות לאתגר של החלטות טיפוליות פרטניות תוך חינוך הרופאים וקביעת מדדים חדשים לתפקוד.

במאמר מערכת נלווה נכתב כי רמת ההשכלה של חולה מהווה פעמים רבות פתח לטעויות. תוצאות המחקר הינן מעניינות ואינן מפתיעות. פעמים רבות הרופאים הינם נמהרים ומתמודדים מול משימות רבות בו זמנית, כך נוצר מצב שהחלטותיהם נשענות על רפלקסים קליניים ולאו דווקא על חשיבה מספקת על המטופל הספציפי שניצב לפניהם.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום